'אני מחפשת את הכי בריא שיש ומסתבר שתמיד טועה בסימון תזונתי 'זו תופעה נפוצה שמשפיעה על החלטות שגויות בבחירת מזון. רבים מתקשים לפענח נכון את המידע המופיע על אריזות המזון, מה שעלול להוביל לקניות שגויות. להלן סקירה של הטעויות הנפוצות ביותר והדרכים להימנע מהן.
| פחות חשוב | יותר חשוב |
| כמות קלוריות ב-100 גר' מוצר מזון | כמות קלוריות "פר" מנה נאכלת |
| כמות הפחמימות (סוכרים( במוצר | כמות הסוכר המוסף במוצר מזון וכמות הסיבים התזונתיים |
| כמות השומן הכללי | כמות השומן הרווי, הכולסטרול ושומן הטראנס (שומן מוקשה חלקית) |
| שמוצר המזון "מופחת נתרן". יכול להיות מוצר מזון שהוא מופחת נתרן (ביחס למוצר מזון דומה) אך עדיין מכיל כמות נתרן גבוהה מהמומלץ | כמות הנתרן במזון- נעדיף מזונות המכילים פחות מ-400 מ"ג נתרן ל-100 גר' מוצר מזון |
| כמות הוויטמינים במזון | האם הוויטמינים האלו נמצאים באופן טבעי במזון |
| גודל מנה סטנדרטי (המצוין לעיתים בתווית המזון) | הכמות (גודל מנה) הנאכלת בפועל |
הטעיות נפוצות בסימון התזונתי:
- "ללא כולסטרול'לכולסטרול יצא שם רע בעולם התזונה ויצרני המזון מנצלים את זה על מנת למשוך את תשומת לבם של הצרכנים למוצרי מזון מסוימים. אלא שבפועל, הרבה מן המוצרים שאינם מכילים כולסטרול לא מכילים מלכתחילה כולסטרול. כולסטרול לא נמצא במוצרים מן הצומח ולכן אם תראו שיצרן של שמן קנולה/ חמניות (או כל שמן/ מוצר מזון צמחי אחר) מתהדר על גבי אריזת המוצר שאותו מוצר אינו מכיל כולסטרול הוא עושה זאת רק כדי ליצור רושם של "בריאות" באותו מוצר מזון.
- "דל שומן"– מופיע לרוב על יוגורטים, מעדנים וגלידות. בפועל מוצר מזון "דל שומן" יכיל כמויות גדולות יותר של סוכר (פחמימה) לעומת מוצר מזון דומה שאינו "דל שומן". השימוש המוגבר בסוכר נעשה על מנת לשמור על הטעם של אותו מוצר מזון. הטעם נמצא כגורם המרכזי שישפיע על הצרכן לקנות/ לא לקנות את מוצר המזון והאינטרס הראשוני של יצרני המזון הוא לא הבריאות שלכם!
- בחירת לחם מקמח מלא עשויה להיות מבלבלת. יש הרבה מאוד סוגים ואם תשימו לב הרבה מן האופציות לא יכילו 100% קמח מלא אלא ערבוב של קמח לבן (רגיל) וקמח מלא, בד"כ לטובת הקמח הלבן. הדרך הטובה ביותר לבדוק זאת- הסתכלו על רשימת הרכיבים: קמח מלא אמור להכיל כרכיב ראשון ברשימה קמח דגן מלא (שיפון, חיטה, כוסמין). בנוסף, לרוב בלחמים ה"מלאים" יופיעו ברשימת הרכיבים גם קרמל, מולסה ולתת שתפקידם לתת ללחם את צבעו החום וליצור אשליה של לחם "בריא" יותר.
- מי יודע מה ההבדל בין "לייט", "קל", ו"דיאט"? ההגדרות מאוד מבלבלות כי לא כל מה שמוגדר כלייט הוא באמת דיאטטי ולעיתים קרובות משחקי המילים יוצרים רושם מטעה. הכלל הבסיסי הוא: כל מה שרשום עליו "דל" או "דיאט" הוא לפי חוק אכן משהו בכמות מעטה. אם רשום על המוצר "מופחת", "קל" או "לייט" הכוונה שהכמות קטנה יותר באופן יחסי: כ־2/3 מהמוצר המקורי. בחמאה קלה או פופקורן לייט כמויות הכולסטרול קטנות יותר מאשר במוצר המקורי, אבל הן ממש לא דלות בקלוריות, בשומן ובכולסטרול.
- מוצר המתהדר בניסוח "בטעם" כמו מעדן בטעם שוקולד- למעשה לא מכיל כלל שוקולד. לרוב הוא יכיל כל מיני תחליפים פחות איכותיים.
- מוצר "ללא תוספת סוכר" כן מכיל סוכר! למשל ריבות פרי שלא הוסיפו להן סוכר במהלך הייצור אך הן מכילות סוכר באופן טבעי (מהפרי עצמו).
- "אורגני" זה לא תמיד בריא! מוצרים כמו וופלים או קטשופ אורגני הם לא בריאים מכיוון שהם עדיין מכילים כמויות גדולות של שומן וסוכר.
© תודה לדיאטנית יעל אדוה מרציאנו 2019
נסביר לפי מה מחליטים היצרנים לשים סימון אדום וירוק
ערכי הסף לסימונים האדומים
| פריט סימון | כמות ב-100 גרם מזון מוצק | כמות ב-100 מ"ל מזון נוזלי |
| נתרן | 400 מ"ג | 300 מ"ג |
| סך סוכרים | 10 גרם | 5 גרם |
| סך חומצות שומן רוויות | 4 גרם | 3 גרם |
הסימון האדום הוא מחייב את תעשיית המזון והוא כלי פשוט ונוח לזהות מוצרי מזון שעשויים להיות פחות בריאים.
הסימון הירוק
לעומת זאת הוא סימון וולונטרי שחברות מזון לא מחויבות להוסיף. ישנם קריטריונים מאוד ברורים לאילו מזונות יכולים לקבל סימון ירוק. המזונות חייבים להיות שלמים,לא מעובדים , ללא תוספות .
מזון שקיבל סימון ירוק לא יכול לקבל גם סימון אדום ולהיפך.
- האם אנחנו מכירים את כל הרכיבים המופיעים ברשימה? האם אלו רכיבים שאנחנו יכולים לקנות ולהשתמש בהם בעצמנו במטבח הביתי?
- לשים לב לרכיבים בסוגריים. בחלק מהמקרים בתוך רשימת הרכיבים יופיע רכיב שהוא בעצמו מורכב מרכיבים אחרים, לעיתים דווקא שם מסתתרים הרכיבים הבעייתיים.
- להשוות בין מוצרים שונים מאותה קטגוריה ולבחון האם ניתן לבחור מוצר עם רשימת רכיבים מוצלחת יותר. או אולי אם כל המוצרים בקטגוריה כוללים רשימת רכיבים בעייתית, אז אולי זה מוצר שעדיף להמעיט או לוותר לגמרי על אכילתו.
גודל מנה
אחת הטעויות המשמעותיות ביותר היא ההתייחסות לגודל המנה. צרכנים רבים מסתכלים על הערכים התזונתיים מבלי לשים לב שאלו מתייחסים למנה אחת בלבד, ולא לאריזה כולה. למשל, חבילת חטיף עשויה להכיל שתי מנות, אך הצרכן עשוי להניח בטעות שהערכים התזונתיים המוצגים מתייחסים לחבילה כולה. כתוצאה מכך, הוא עלול לצרוך כמות כפולה של קלוריות, סוכר ונתרן מכפי שהתכוון.
ללא סוכר
טעות נפוצה נוספת קשורה להבנת המונח "ללא סוכר". רבים אינם מודעים לכך שמוצרים המסומנים כ"ללא סוכר" עשויים להכיל תחליפי סוכר או פחמימות אחרות שעדיין משפיעות על רמות הסוכר בדם. בנוסף, לעיתים קרובות מוצרים אלה מכילים יותר שומן כדי לפצות על הטעם, מה שהופך אותם לאו דווקא לבריאים יותר ממוצרים רגילים.
חלב 1% שומן
הבנה שגויה של אחוזי השומן היא טעות שכיחה נוספת. כאשר מוצר מסומן כ"1% שומן", רבים מניחים שהוא בריא יותר. למעשה, הורידו שומן מהמוצר ובמקומו הוסיפו סוכר שנמצא מזיק יותר
'טבעי'
בלבול נפוץ קיים גם סביב המונח "טבעי". צרכנים רבים מניחים שמוצר המסומן כ"טבעי" הוא בהכרח בריא יותר. אולם, אין הגדרה רגולטורית מחייבת למונח זה, ומוצרים "טבעיים" עשויים להכיל כמויות גבוהות של סוכר, שומן או נתרן, כל עוד אלה מגיעים ממקורות טבעיים. הרכיב העיקרי
הרכיב העיקרי
טעות משמעותית נוספת היא התעלמות מרשימת הרכיבים. רבים מסתפקים בבדיקת הערכים התזונתיים מבלי לקרוא את רשימת הרכיבים המלאה. רשימה זו מסודרת לפי כמות יורדת, כלומר הרכיב הראשון הוא הדומיננטי ביותר במוצר. התעלמות מרשימה זו עלולה להוביל לצריכה לא מודעת של רכיבים לא רצויים.
'מופחת'
טעות שכיחה נוספת היא פרשנות שגויה של המונח "מופחת". כאשר מוצר מסומן כ"מופחת שומן" או "מופחת נתרן", רבים מניחים שהוא מכיל כמות נמוכה של אותו רכיב. למעשה, "מופחת" מתייחס להפחתה של לפחות 25% בהשוואה למוצר המקורי, אך עדיין ייתכן שהכמות תהיה גבוהה משמעותית מהרצוי.
'מעושר בויטמינים'
בלבול קיים גם סביב סימון הוויטמינים והמינרלים. רבים מתקשים להבין את היחס בין הכמות המוצגת לבין הצריכה היומית המומלצת. בנוסף, לא תמיד ברור שהספיגה של חומרים אלה תלויה בגורמים נוספים, כמו צריכה במקביל של רכיבים אחרים.
דל קלוריות
טעות נפוצה נוספת היא ההנחה שמוצרים "דלי קלוריות" הם בהכרח בריאים יותר. מוצרים אלה עשויים להכיל תוספים מלאכותיים רבים או להיות עניים בערכים תזונתיים חיוניים. חשוב להבין שערך קלורי נמוך אינו המדד היחיד לבריאות המזון.
לבסוף, רבים מתקשים בהבנת המונח "סיבים תזונתיים". בעוד שסיבים נחשבים לרכיב בריא, לא כל הסיבים המוספים למזון מעובד שווים בערכם התזונתי לסיבים הנמצאים באופן טבעי במזונות מלאים.
כותרות בולטות
כדי להימנע מטעויות אלה, חשוב לפתח מיומנויות קריאה וניתוח של סימון תזונתי. מומלץ להקדיש זמן ללמידת המשמעות של המונחים השונים, להשוות בין מוצרים דומים, ולהתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום התזונה במקרה של ספק. בנוסף, כדאי להתרגל לקרוא את רשימת הרכיבים המלאה ולא להסתפק בכותרות בולטות על האריזה.
הבנה נכונה של סימון תזונתי היא כלי חשוב בשמירה על תזונה מאוזנת ובריאה. היא מאפשרת לצרכנים לקבל החלטות מושכלות יותר לגבי המזון שהם צורכים ולהימנע מטעויות נפוצות שעלולות להשפיע על בריאותם. עם זאת, חשוב לזכור שסימון תזונתי הוא רק חלק מהתמונה הכוללת של תזונה בריאה, וכדאי לשלב אותו עם ידע תזונתי כללי ואורח חיים בריא.