את השאלה הזו שאל עמנואל מורנו הי"ד את חברו ליחידה
לפני שעלו על מסוק בדרך לפעולה מסוכנת בעומק לבנון.
מה תעשה אם המסוק לנו חוטף טיל ונותרו לנו 5 שניות להתרסקות?😣
החבר היה נבוך ,💁♂️ הוא לא התכונן לשאלה, 'כנראה שארגיש מאוד מפוחד ועצוב' אמר החייל. 'אני אשב ואקווה שהמוות לא יהיה כואב מדי…'🙇♂️
'אני יודע מה אני אעשה, וכדאי גם לך לעשות את זה: אגיד 'שמע ישראל" אמר עמנואל מורנו.
'אבל ישארו לנו רק חמש שניות לחיות!' אמר החייל 'מה זה משנה בכלל מה נעשה?'
עמנואל חשב לרגע.
חמש שניות
'תקשיב' הוא אמר 'מי שמרגיש שחמש השניות האלה בסוף החיים הן משמעותיות, זה סימן שהוא מרגיש שכל חייו היו משמעותיים! הרי הוא הולך לעולם אחר, ולכל רגע כאן יש חשיבות. אבל מי שלא רואה ערך בחמש שניות, איזה ערך יש לכל החיים שלו…?'
באותו ערב, נהרג סא'ל עמנואל מורנו בפעילות מבצעית.
הוא כנראה ניצל כל רגע ורגע מחייו להפוך לאדם טוב יותר, ולהציל את עם ישראל במסירות נפש מדהימה.
אנחנו בתוך ימים מלאים במסירות נפש .. שמתבררת כתכונה עצמית ממש של העם שלנו
ואיך מורידים את הגודל הזה אלינו לחיים? ליומיום?
מזמינה אותך במשך 5 שניות שיש לך ביום ליצוק משמעות לרגע, לשהות ברגע ולחבר אותו למשמעות הכללית של חייך
ואם נתרגם את זה לאכילה- 5 שניות של שהייה באוכל. 🥬🥑🍉🍌בטעם. בלעיסה. בלהרגיש איך המזון מזין אותי ונותן לי כח לחיים משמעותיים
מובטח לך שתהיה לך הנאה גדולה. חיבור לעצמך והצ'ופר בסוף הוא שכמות האוכל תיקטן
אז איך מקטינים כמויות
איך לאכול פחות מתוך חיבור לגוף. להווה. לדבר עצמו.
למדתי שהמח יכול להבחין רק בדבר אחד ואת שאר הגירוים הוא מסנן והם נקלטים אצלו רק בתת המודע
מכאן קבלתי החלטה שכשאני מחזיקה מזלג ומארגנת את הביס הבא, המח מתנתק מחווית הביס שנמצא לי בפה- כשהנחתי את המזלג לפתע התחלתי להרגיש את הטעם בפה- המודעות עברה לביס הנוכחי-ומה לדעתכם קרה? נהנתי יותר ושבעתי מפחות אוכל
דיאטה – מה החלק שאת נהנית ממנו?
מישהי אמרה לי שהיא נהנית מלראות את המשקל שירד, בשביל זה היא מתענה כל השבוע, סובלת בספורט, סובלת מלחתוך ומלהתעסק בירקות, קר לה לאכול את הירקות ומה שמחזיק אותה זה השקילה
מכירים מצב כזה? דוגמאות : לסבול ולחכות כל ההריון רק ללידה
לסבול כל התואר בשביל התעודה
ומה קורה כשמגיעים ליעד? מרגישים ריקנות… העונג שייחלנו לו נעלם מהר ושוב יש חלל שרצים למלא אותו
למה זה כך? ואיך מתקנים
סיפור שיחדד את הנקודה
הכרתי אשה שניהלה כל חייה מרפאות ועבדה כמיילדת, הגיעה סוף סוף לגיל פרישה, ואז נפטרה, כל המאמץ שעשתה לצבור כסף לפנסיה -היא לכאורה לא זכתה להנות מהפירות של המאמץ שלה
מה היתה אומרת לנו לו יכלה לשלוח פתק מהעולם העליון?
נהנתי מכל רגע ,קטפתי את הפרות של עמלי עוד בחיי….
הכל מתחיל מבראשית מהחטא הראשון, מהו? חטא האדמה עוד לפני חטא אדם וחוה: ויאמר אלוקים תוצא הארץ עץ פרי עושה פרי….והאדמה הוציאה פרי:ותוצא הארץ עץ עושה פרי למינהו
כלומר התוכנית המקורית של העולם היה שגם העץ יהיה טעים כמו הפרי, כלומר גם הדרך , התהליך יהיה ערב ונחוש את העונג שבתהליך כמו העונג של הפרי – של התוצאה
שיהיה לנו נעים וכיפיי לעשות דיאטה, יהיה כיף להיות בהריון , ללמוד לקראת תואר, לשטוף את הבית ובעצם נחווה טעם בכל רגע ורגע- העולם צועד לעבר היעד הזה
ולמעשה דרך האכילה אפשר לכוון להנות מכל ביס ולחוות כל ביס
למעשה נוכל להנות גם ממתיקות עדינה של עגבניה, ופלפל, נוכל להנות מכל רגע של ספורט
איך?
ומה קורה לנו כשאנחנו מתעלמים מהעכשיו?
בבסיס הפיזיולוגי שלנו הגוף מפריש דופמין כימיכל העונג בזמן שמגיעים למטרה לחידוש, לטעם עוצמתי של סוכר, והאדם רודף אחרי התחושה הטובה הזאת שאינה מתקבלת בזמן שיגרתי
גם המתוק הופך לשיגרתי אם צורכים ממנו כל הזמן ואז מינוני העונג עולים, כל חידוש מענג רק חד פעמית אם זה הופך לקבוע זה כבר לא מענג.
לכן קשה לנו עם שיגרה עם התמדה, עם לעשות ולעשות ומחפשים חידוש
בסוגריים נאמר שהתעשייה עלתה על הבאג הזה שלנו ומייצרת לנו חוויות כביכול חדשות כל הזמן
אם רק יהיה לך גם .. וגם …אז תהיה מאושר
תרגיל הצימוק:
קחי צימוק אחד ותשהי בו עם כל 5 החושים .לעסי אותו עד שהופך לעיסה ורק אז תבלעי
אנשים משתפים שהעונג מהצימוק עולה פי עשר
כי לשהות, לחוות את ההווה. זה תיקון חטא האדמה , מתענגים ממעט. מתענגים מהטעם הפשוט העדין
בשביל זה צריך להתמקד ולותר על להספיק עוד
מה יותר מהנה לראות את כלללללללל החיות או להתמקד רק בשני כלובים?
כשהלכנו פעם ראשונה לגן החיות רצנו כל היום כדי להספיק לראות את כלללל החיות [הרי שילמנו אז רצינו 'לנצל' את הכרטיס]
בסוף היום סיימנו מותשים , סימנו וי על הכרטיס , אך הרושם בנפש היה שלא היינו באמת בשום כלוב עד הסוף
less is more
תלמדו מסטיב ג'ובס שדאג לפתח כל פעם רק מוצר אחד.
תנשמי
נשימה מחברת לקיבה. לגוף. מרגיעה את הדופק. מפחיתה סטרס
נשימה מחברת אותי לכאן , לתחושת השובע[מאחר שהקיבה התמלאה ] ועוזרת להפסיק לאכול
אז לסיכום:
ראינו את הבעיה שאין חווית עונג ב 'עכשיו' ולכן במקום לחפש חידושים מרגשים כביכול אפשר להתאמן על לחוות יותר במיקוד ועומק את ה 'כאן ועכשיו' על ידי התמקדות בדבר ולענינננו
להנות מהדרך
להתמקד באוכל ובחוויה בגוף ע"י
- להניח מזלג [ידיים פנויות] ולהיות במודעות לטעם בפה
- נשימה עמוקה
- הטבעי שלנו הוא לדלג על ההווה הסיזיפי השיגרתי, על הדרך העכשוית ולשאוף קדימה לעבר המטרה
- כשלומדים לשהות בעכשיו אפשר להנות מהדרך שזה למעשה להנות מהחיים
- החוויה הרוחנית האמיתית איננה להגיע למטרה, [לפרי] אלא להיות בתוך התהליך ,שהתהליך עצמו יהיה 'מתוק' להנות מהשיגרה, מהדרך, גם הסיזיפית ולא רק מסוף הדרך
סבלנות
נקבל את הקצב של המציאות במקום להתנגד ואז נהיה מרוכזים בעשייה והתקדמות במקום להיות בלחץ ובאכזבה מהתוצאה
מתי אהיה אמא חטובה?
חזרתי מסדנה קרוב לחצות
ואכלתי פחממות [בלי להיות רעבה]
תחושת החמצה בבוקר, פחד מלעלות על המשקל, חרטה עצומה
מכירים את האכזבה והייאוש ?
אם לא הצלחתי לא שווה כל היום לא שווה ,
לא שווים כל מה שהצלחתי באותו יום.
היום נלמד איך לקבל את עצמינו ואת הקצב שלוקח לשינוי להתרחש
או אמא חטובה או לא כלום
מה קורה כשאת ממוקדת תוצאה, ולא תהליך?
הכל או לא כלום [רק להגיע לסוף אין משהו באמצע]
ננסה לנפץ כמה מיתוסים בהקשר של דיאטה:
1. יעד קטן זה לא שווה .
2. הכל או לא כלום
3.רק התוצאה בסוף קובעת אם הדיאטה הצליחה או לא
יעד קטן שווה מאוד
ילדה קטנה עמדה בשוק ומכרה תפוחים.
בטעות התנגשו בדוכן שלה וכל התפוחים התפזרו
אנשים בשוק ראו תפוחים מתגלגלים וחטפו לעצמם
עמדה הילדה חסרת אונים ולא עשתה דבר
עבר שם מישהו ואמר, במקום לאבד את כל התפוחים , עדיף שתחטפי גם את מה שתצליחי
בדיאטה, תעשי את מה שאת יכולה, גם אם זה מעט
הכל או לא כלום? יש גם משהו באמצע
אם הייתם מוצאים חוף שמפוזרים בו יהלומים
ונניח שיש לכם רק כמה דקות לאסוף, האם תתעצלו מלאסוף משהו?
או שתרוצו להספיק אפילו מעט? כך זה עם הדיאטה- כל מאמץ שלך ניספר כיהלום. העיקר המאמץ
יש לעבור ל
מיקוד בתהליך ולא בתוצאה
בירידה במשקל יש להתאזר בסבלנות לתהליך שהגוף והנפש עוברים:
אם תבדוק כל רגע אם התנור כבר חם -הוא לא יתחמם
תשאלי בדייט כל הזמן : אתה אוהב אותי? הוא לא יספיק לפתח את הרגש
העולם נברא בששה ימים ולא ברגע
צמח צריך זמן לתהליך הצמיחה שלו , כנ'ל לגבי ילד
השגים גדולים לוקח להם זמן להבשיל -לרוץ מרתון, לרכוש מקצעויות בתחום שלך
התנגדויות:
הכל נכון איך מיישמים?
לא נשקלים כל רגע.
מייקרים כל הצלחה [כותבים הצלחות]
מתאמצים להביט בכוס המלאה
מסתכלים פנימה מאיפה התחלתי ולא החוצה מה קורה אצל האחר
בהצלחה
ושניזכה לעצמאות שלמה ומשמעותית בפרט ובכלל 🤗